ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
56760-03-11
15/01/2012
|
בפני השופט:
קרן כ"ץ
|
| - נגד - |
התובע:
1. אטיאט אליס 2. אטיאס שי
|
הנתבע:
בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
|
| החלטה |
לפניי מונחת התנגדות המבקשים לביצוע שני שטרות בסך כולל של 256,000 ש"ח, שנחתמו במסגרת שתי הלוואות שנתנה המשיבה למבקשים.
התקיים דיון, המבקשים 1,2 נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו את סיכומיהם בעל פה.
להלן עיקרי טענות המבקשים כפי שהובאו בבקשת הרשות להתגונן והסיכומים בעל פה:
1. המשיבה מנהלת חשבון בנק שנמצא בבעלותם של בני הזוג אברהם וענבל אטיאס (להלן: "הלווים"). במסגרת אותו חשבון אושרה ללווים מסגרת אשראי על סך של 50,000 ש"ח. בני הזוג חרגו ממסגרת האשראי והוגבלו על ידי המשיבה רק כאשר הגיעו ליתרת חוב בסך של כ - 100,000 ש"ח.
2. על מנת לכסות את יתרת החובה, חובות כרטיסי אשראי ולכסות הלוואה קודמת, המשיבה אישרה ללווים ליטול הלוואה ביום 3/11/09, על סך של 160,000 ש"ח.
כעבור 5 חודשים, כאשר נקלעו שוב למצב כלכלי קשה, נטלו הלוואה נוספת על סך 96,000 ש"ח בעצת פקידי המשיבה ומנהלת הבנק בסניף בו מתנהל חשבון הבנק.
3. כבר בעת נטילת ההלוואה על סך 160,000 ש"ח, משכורתם הממוצעת של בני הזוג עמדה על 9,000 ש"ח ובפברואר 2010 חדלו הלווים להפקיד את משכורותיהם לחשבון הבנק. כל אותה עת למבקשים 1 ו - 2 לא היה בחשבון כל עירבון ו/או פיקדונות ו/או חסכונות.
4. המבקשים 1 ו - 2 (להלן: "המבקשים") הינם הערבים להלוואות.
5. במעמד החתימה על שטרי החוב בגין ההלוואות לא ניתנה למבקשים הזדמנות נאותה לעיין בשטר החוב ולא הוסברו להם הסכנות הטמונות בכך ו/או מצבם הכלכלי הקשה של הלווים.
6. כאשר הלווים התקשו בהחזרי ההלוואות, הם החלו הליכי כינוס והמשיבה החלה לפעול כנגד המבקשים, מבלי ששלחה אליהם כל הודעה כתובה.
7. ללווים ניתן צו כינוס במסגרת הליכי פש"ר ולכן ניתנה על ידי כבוד הרשמת כ"ץ החלטה ביום 15/9/11, המורה על עיכוב ההליכים בהתנגדות כנגד הלווים ומחיקת התצהירים של הלווים, בכל מה שקשור להתנגדויות מטעם המבקשים.
8. המשיבה גרמה ללוים להפר את התחייבותם, כאשר פעלה כלפיהם בחוסר תום לב, ברשלנות ובניצול מצוקתם הכלכלית והנפשית וחוסר ניסיונם בניגוד לסעיפים 12 (א) ו - 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים"), וכן בניגוד לסעיפים 4 ו - 5 (א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הבנקאות"), כאשר ספקה ייעוץ לקוי בכל הנוגע לנטילת ההלוואות בהתעלמה מחובותיהם ומצבם הכלכלי.
9. המבקשים פטורים מחובם כלפי המשיבה בשל העובדה שהמשיבה גרמה ללווים להפר את ההתחייבויות להם ערבו המבקשים (ראה סע' 6 לחוק הערבות).
10. המשיבה הפרה כלפי המבקשים את חובת הגילוי, משלא עדכנה אותם על פרטי ההלוואה (בניגוד לסעיף 22 לחוק הערבות וע"א 7451/61,
אביבה אברהם נ' בנק מסד בע"מ (פורסם בנבו), 352-353), וכן לא עדכנה אותם לגבי מצבם הכלכלי של הלווים, עת חתמו כערבים (בניגוד לבע"א 1750/92,
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פרופ' צבי ציגלר, פ"ד מט (1) 369). על המשיבה חלה חובת גילוי מוגברת, המטילה עליה לספק לערבים מידע על ההשלכות של הסכם הערבות, והמסמכים הנלווים עליהם הם חותמים והסיכונים להם הם נחשפים (ראה בת"א 621/97,
פרי עץ חיים בע"מ נגד הבנק הפועלים, פורסם בנבו).
11. המשיבה לא מסרה למבקשים העתק מהשטר ו/או מהסכם ההלוואה, וכן לא ניתנה להם אפשרות לעיין בו (בניגוד לסעיף 24 (א) לחוק הערבות).
12. המשיבה הפרה את חובותיה כלפי המבקשים, כאשר לא יידעה אותם בדבר הקושי של הלווים לעמוד בהחזרי ההלוואה, ולכן הם פטורים מחובתם למשיבה.
13. המשיבה פעלה בחוסר תום לב כלפי המבקשים, כאשר לא יידעה אותם בדבר השינויים שנבעו בחשבונם של הלווים, בגין הפסקת הפקדת משכורותיהם, ושלא יידעה אותם על הסיכונים הנובעים מחתימתם, נוכח המצב הכלכלי של הלווים (בניגוד לסעיפים 12 (א) ו - 39 לחוק החוזים וסעיפים 4 ו - 5 לחוק הבנקאות).
14. המבקשת 1 מועסקת בהיקף משרה של 75% משרה, שכרה נמוך מהשכר הממוצע במשק. המבקש 2 מוגבל בקבלת אשראי. מצבם הכלכלי וחוסנם של המבקשים כערבים לא נבדק.